7/11/2025
שלום לכולם.ן
השבוע התקיימה ישיבת מועצה מן המניין כמו בכל יום שלישי הראשון של החודש. על סדר היום היו מעט נושאים. אתייחס לחלק במידעון של היום ואמשיך בשבוע הבא. תקציר:
נושא ראשון: תכנון ניקוז ברחוב התומר והדס
נושא שני: קרצוף וריבוד של רחוב ז'בוטינסקי לכל אורכו
נושא שלישי: בית הכנסת "אוהל יעקב" הוא "אתר לאומי" – הודות להתערבות שלי עליה דיווחתי כאן בעבר, והסתרת הליך הגשת הבקשה מחברי המליאה, הוסרה התוכנית שהגיש ראש המועצה (ללא ידיעת חברי המועצה!!), תוכנית שביקשה לאשר ניית אולם אירועים בשטח השצ"פ הצמוד לבית הכנסת הגדול במושבה.
מכתביי המפורטים נשלחו למועצה הארצית לשימור אתרים והוועדה המחוזית לתכנון ובנייה שאף הגיעו לסיור במקום וגם כפועל יוצא מסיור זה ראש המועצה הורה למשוך את התוכנית שהגיש ולפעול בהליך תקין הכולל דיון בוועדת שימור כדי שהיא תכריע אם יש בכלל צורך להרוס את פיסת האדמה ההיסטורית הזו לטובת אולם אירועים שישרת רק את ועד בית הכנסת. (מי בוועד שאבוטבול דואג להם כ"כ?)
וועדת השימור של המועצה בראשות ראש המועצה כוללת בהתאם לדרישות יועץ שימור מטעמה. יועץ השימור, אדריכל בהכשרתו, הגיש לפני פחות מחודש חוות דעת מפורטת ומנומקת שבה המלצה חד משמעית- לא לגעת בקרקע ובטח לא לבנות עליה כי זו פיסה היסטורית אחרונה.
מצ"ב פרוטוקול הדיון הכולל את חוות דעת היועץ. הפרוטוקול מראה שבניגוד להמלצת יועץ השימור שלא לגעת בקרקע – חברי ועדת השימור בראשות ראש המועצה החליטו לקדם תוכנית בנייה שעדין לא הוכנה. ולפיכך עוד תגיע תחזור לדיון/אישור ועדת השימור- מה שמאפשר לנו להתנגד ולנסות להציל את בית הכנסת ההיסטורי למול כוונתו של ראש מועצה לבנות גם על חשבון שימור ההיסטוריה המפוארת של היישוב והיסטוריה של ארץ ישראל.
נושא ראשון: תכנון ניקוז ברחוב התומר והדס
בשלב זה אישרה המועצה פה אחד תב"ר (תקציב) עבור תכנון מפורט לניקוז ברחובות התומר והדס, והסדרה תנועתית בצומת הדס- חזון איש. רק לאחר התכנון שתתקבל עלות מוערכת לביצוע יובא לאישור המליאה מסגרת תקציבית לעבודות עצמן. מה שייקח לפחות כמה חודשים.
אני שאלתי במליאה מדוע התכנון לא יכלול גם את הרחובות חזון איש ודורות שכן גם בהם מי הגשמים זורמים באותו כיוון לרחובות התומר והדס בשל הטופוגרפיה במקום. ראש המועצה השיב כי ההידרולוג של המועצה קבע שאין בעיית ניקוז גשמים ברחוב החזון איש. לגבי דורות- התעלם ולא ענה. (למה??)
שאלתי שאלה נוספת- ברחוב התומר תאגיד המים פתח את הכביש- האם הם ישתתפו בעלות סלילת הכביש. משתמע מתשובת ראש המועצה שהתאגיד כן יישא בחלק מהעלויות.
נמתין לתוכנית ולביצוע בתקווה שתושבי התומר והדס לא יסבלו כמו תושבי וילות בחורש אצלם בתחילת אוגוסט הודיעו על כוונה לקרצף ולרבד את רחובות השזיף, השקמה והתפוח. וזה אכן מה שאושר בהצבעה במועצה. ואז בלי כל הודעה לתושבים החלו כלים כבדים לחפור לעומק ולהטמין צינורות ניקוז מי הגשמים. עבודה שהופסקה לפתע וכבר שלושה חודשים הכבישים לא סלולים, מדרכות מפורקות. ולצערנו בחורה צעירה נפגעה ונזקקה לאשפוז וניתוח (מה שיחייב, כנראה, את המועצה לפצות אותה). רק השבוע התחדשו העבודות אבל על המדרכות ותושבי השכונה למודי האכזבות מחכים לראות אם הכל יושלם כנדרש.
נושא שני: קרצוף וריבוד של רחוב ז'בוטינסקי לכל אורכו
חברת החשמל ביצעה עבודות חפירה לאורך רחוב ז'בוטינסקי כדי להסדיר אספקת חשמל לפרויקט המגורים ועסקים "חצרות המייסדים" שבנייתו נשלמת בימים אלו. כמקובל במקרים בהם חברת החשמל או תאגיד המים חופרים בכביש- הם נדרשים לסלול אותו מחדש על חשבונם.
הקבלן של חברת החשמול יבצע את קרצוף וריבוד מכיכר השופרסל במעלה רחוב הכובשים ועד לאמצע רחוב ז'בוטינסקי. הואיל ולא נשאיר כביש חצי סלול, אשרנו בישיבה תקציב להשלמה עד למפגש בין הרחוב לרחוב הנדיב. העבודה תבוצע במהלך שתי לילות, וטרם נקבע מתי תתחיל.
אני מזכירה שאת מקטע המייסדים מכיכר השופרסל ועד לשער ישי יבצע הקבלן של פרויקט "חצרות המייסדים" מיד בסיום הבנייה שם. שוב, גם זה תהליך מקובל שבו קבלן שבשל עבודות פיתוח ובניה פוגע או שוחק תשתיות ציבוריות בגלל הכלים ההנדסיים הכבדים והמשאיות שהכניס לאתר הבנייה- מחדש את התשתיות.
נושא שלישי – בית כנסת "אוהל יעקב" אתר לאומי
להלן תקציר האירועים עליהם דיווחתי כאן מסוף חודש דצמבר ועד ינואר 2025 (מידעונים 18-20):
בית הכנסת הגדול אוהל יעקב נבנה ב- 1886 ע"י הברון רוטשילד וכאות כבוד מיסדי המושבה הנציחו את בו את שמו של אביו- יעקב. זה בית הכנסת המפואר ביותר מכל בתי הכנסת שהקים הברון רוטשילד, בביכ"נ נהג הברון לשוחח עם בני זכרון יעקב. ביכ"נ מהווה אחד האתרים ההיסטוריים החשובים ביישוב וגם בכל מושבות העליה הראשונה. ביכ"נ הזה שייך למועצה אך הוא מופעל ומטופל ע"י ועד ביכ"נ.
בצמוד לבית הכנסת יש שטח אדמה שבו יש היום עץ גדול וספסלים (שצ"פ). וועד ביכ"נ מבקש את השטח הזה כדי להקים עליו אולם כינוסים/אירועים בו יקיימו, בתמורה לתשלום, ארוחות בשבת חתן, כיבוד לבר מצוות, שעורי לימוד ועוד. אבל המבנה והשטח הם בבעלות המועצה כך שהועד צריך שהמועצה היא שתגיש תוכניות כיזמית של אולם האירועים ובנוסף אין אפשרות שוועד מקומי יבנה בשטח בבעלות מועצה אם לא בוצעה הקצאה לשטח ולכן לא ברור ( או מה שאסור שיקרה . מי יממן את הבניה אם תאושר? לא ברור.
אני עצמי חושבת שזו טעות ואיוולת היסטורית להקים בלב המושבה בצמוד לאתר מורשת היסטורי אולם אירועים. יש יופי היסטורי בשטח וניתן להסדיר אותו בריצוף מתאים, תאורה גינון ועוד. אבל ראש המועצה חושב אחרת וכבר בקדנציה הקודמת שלו הוא קידם תוכנית להקמת אולם הכינוסים. מזלנו שהוועדה המחוזית דאז דחתה את קידום התוכנית כי בכל זאת מדובר באתר מורשת וגם זיו דשא בעת שהיה ראש מועצה התנגד לבניה, למעט הסדרת השצ"פ לרווחת הציבור הסדרת המטבחון והשירותים במקום הכל בהתאם לכללי השימור.
בקדנציה הנוכחית שוב הגיש אבוטבול את התכנית לוועדה המחוזית מבלי שהתקיים דיון מקדים בוועדת השימור של המועצה כמתחייב בחוק לגבי מבנים היסטוריים ועל אחת כמה וכמה באתר מורשת לאומי. מדובר בשטח ששייך למועצה ולכן החוק קובע מנגנון שלם של אישורים כדי להבטיח שראש המועצה לא יעשה כרצונו בנכסי המועצה. אבל אבוטבול פשוט "דילג" מעל וועדת ההקצאות (זו ההנחה שלי כי הם לא ענו לפניתי בנושא ),"דילג" מעל ועדת השימור (בטוח שלא קיבל אישור שלהם ורק לאחר ישיבת המליאה נאמר שיהיה דיון בוועדה חשובה זו) ומעל חברי המועצה (לא פנה ולא קיבל אישור שלנו). רק דרישות של הוועדה המחוזית גם בסיבוב זה הכריחה אותה להביא לישיבת המועצה את התכנית. אחרת שוב לא היינו יודעים מכלום.
באותה ישיבת המועצה ב- 3/12/2024 רק אני הצבעתי נגד. כל יתר חברי המועצה- קואליציה ואופוזיציה הצביעו בעד. זכותם של חבריי למועצה ולסיעה לחשוב אחרת ולתמוך בהקמת אולם האירועים על שטח היסטורי. אך כדי שהחלטתם תהיה מבוססת הם חייבים לדעת את כל העובדות. אילו הקריאו בישיבה את הנימוקים בגינם הוועדה המחוזית דחתה את התוכנית כבר פעמיים!!- אולי היו משתכנעים שהוועדה צודקת ולא ראש המועצה. אילו אמרו בישיבה אלו אישורים לא התקבלו (של ועדת השימור במועצה) אולי היו מצביעים אחרת. אילו חברי וועדת הקצאות שמשתתפים בדיוני במליאה היו אומרים משהו בדיון, אבל מידע זה לא היה. אני התרעתי בישיבה שחסר מידע, ניסיתי לחשוף חלק ממנו- אבל נשארתי יחידה. אני רוצה להאמין שאילו הבינו שראש המועצה עקף אותם ואת כל ההליך וכבר הגיש בקדנציה הקודמת והנוכחית את התוכנית מבלי ליידע אותם – לא היו מצביעים בעדה.
לא עצרתי כאן- כבר בחודש דצמבר 2024, המשכתי ובדקתי בניסיון להגיע למידע שהוסתר מאיתנו בישיבה. בדיקות מקיפות לתוך המסמכים ותוכניות השטח העלו ממצאים מדהימים שלא הוצגו לחברי המועצה בישיבה בה הצביעו בעד התוכנית.
להלן מה שעלה מהבדיקה ומה הצעדים שנקטתי בעניין:
במידעון 20 בחודש ינואר 2025 כתבתי: "אז לשם מה קיימת וועדת שימור של המועצה אם ראש המועצה שבקיא בחוק התכנון והבנייה והוא שעומד בראש וועדת השימור יכול לעקוף אותה ולהגיש תוכניות בעצמו הנוגעות למבנים לשימור."
התוכנית שהגיש ראש המועצה שבה תמכו כל חברי המועצה מלבדי- הוגשה מאחורי גבינו ואולי גם ללא חתימה וידיעה של מהנדסת המועצה הנוכחית- לא עברה את ועדת השימור של המועצה, לא יידעו את המועצה לשימור אתרים לאומיים. אלו הפרות יסודיות המעידות על העדר מינהל תקין וזלזול בחוק.
בעקבות התערבות המועצה לשימור אתרים וגם וועדה מחוזית חיפה התקיים לפני כחודש דיון בוועדת השימור של המועצה. בדיון הגיש יועץ השימור מטעם המועצה, דו"ח מפורט לוועדה. ככה נראה הליך תקין שבו לא עוקפים גוף חוקי ולא מקדמים תוכניות בניגוד לאמור בחוק.
מצ"ב פרוטוקול ועדת השימור מיום 15-10-2025. זה פרוטוקול מעניין שכולל דיון בעוד נכסים היסטוריים למול תוכניות בנייה. בהתייחס לבית הכנסת ניתן לעיין החל מעמוד 11 בפרוטוקול. שם גם תמצאו את חוות הדעת של יועץ השימור. מה שחסר בפרוטוקול, ולא ברור לי מדוע חסר- מה היה מהלך הדיון , מה אמרו המשתתפים, האם היו הסתייגויות וכו.
והפעם, הפלא ופלא- התוכנית מציינת מפורשות שנדרש לשנות את ייעוד הקרקע מ"אתר לאומי" ל"שטח למבנה ציבור". ועוד שינוי משטח ציבורי פתוח לבנייה בקומה אחת. נדרשים לעקור עצים היסטוריים. הקמת מבנה בקומה אחת במרחק של כשלושה מטרים מחזית המערבית של בית בית הכנסת. המון שינויים!!! והמרוויחים על חשבון הציבור והמורשת הם ועד בית הכנסת שיפעיל את האולם וירוויח ממנו כסף. ועד שבית הכנסת והשטח לא שייך לו, הנכס שייך למועצה כלומר לכולנו התושבים.
חוות הדעת של יועץ השימור של המועצה דוחה לחלוטין את הכוונה ומציינת- זהו הנכס הציבורי האחרון שנותר ללא בנייה מאז העלייה על הקרקע בדצמבר 1882. האתר מוכרז כאתר לאומי בהתאם לחוק גנים לאומיים ואתרים לאומיים. דרגת השימור לפי תוכנית ש/ 12 /ג : שימור מחמיר דרגה 1) – איסור שינויים במבנה ובחומר).
ולכן מסקנתו חד משמעית-
בית הכנסת “אוהל יעקב” איננו נכס של קהילה מסוימת – הוא נכס לאומי במלוא מובן המילה. פגיעה בהקשרו התרבותי בהיבט השימור, כמוה כפגיעה בספר קודש: לא משנים, לא מוסיפים, לא “מעדכנים” – אלא שומרים, באחריות וביראה.
כיום, אין מבנה חשוב ממנו במורשת מושבות הברון. מי שמבקש לשנות את סביבתו, מבקש למעשה לגעת בלב המורשת .
ההמלצה: לא לאשר את הבקשה בשלב זה. יש להגיש בקשה מחודשת בהתאם למסקנות תיק תיעוד מאושר. מאחר שהשטח מצוי בתחום אתר לאומי .
תראו על איזה הליך תקין חשוב ביקש ראש המועצה לדלג. תראו מה הסתיר מחברי המועצה. ותבינו איזה באיזו תרבות ניהולית פגומה (ויתכן שלא חוקית) מתנהלת המועצה.
לצערי הרב וועדת השימור לא אימצה את חוות דעת היועץ אלא בחרה להמשיך. אני מקווה שלחץ ציבורי יביא לשינוי. כי כל עוד לא אושרה תוכנית ואין עדין תוכנית- הכל פתוח.
החלטה:
הוועדה מחליטה להתכנס לדיון נוסף בנושא הבקשה.
הבקשה עוסקת בהקמת מבנה בן קומה אחת, בשטח המוגדר היום שצ"פ ופיתוח חצר קדמית.
בתשריט ובתכנית ייסומנו העצים לשימור, ובהוראות התכנית תינתן התייחסות לשימור העצים ולבית הגידול .
עצים המוגדרים לשימור בתב"ע אינם ניתנים לכריתה ויש לשמור גם על בית הגידול/מערכת השורשים.
תוגש הדמיה מזווית של אדם הולך ברחוב, שתדגים את העמדת המבנה המוצע ואת פיתוח הגינה בקדמת המבנה .
הוועדה תבחן את תיק התיעוד והערכים שחשוב לתת להם ביטוי.
הביטוי לייעוד בתשריט יהיה שינוי ייעוד משצ"פ לשצ"פ ושב"צ )פיג'מה(.
קו הבנין של המבנה יהיה 0 לכיוון מערב ודרום.
ייכתב בהוראות התכנית שבמסגרת ההיתר יוגדרו חומרי גמר ופרטים למבנה המוצע.
תנאי לאיכלוס המבנה יהיה פיתוח הגינה בחזית .
שלכם.ן
לימור זר-גוטמן